עַד

כַּמָּה שֶׁזֶּה נִשְׁמָע

מוּזָר

אֲנִי נֶאֱחֶזֶת בָּרוּחַ.

 

לִפְעָמִים אֲנִי נָעָה בֵּין צ מָרוֹת

וְחַיָּה בָּרֶוַח,

בָּרֶוַח שֶׁבֵּין הַמִּלִּים

 

לִפְעָמִים אֲנִי מוֹדֶדֶת אֲדָמָה

וּמְדַבֶּרֶת עִם עַצְמִי וְאֶתְכֶם דִּבּוּרִים שֶׁל

שִׁגְרָה

 

אֲבָל הָרוּחַ, הָרוּחַ, שֶׁלֹּא מְוַתֶּרֶת

מוֹלִיכָה אוֹתָנוּ

רָחוֹק

 

עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, אֲנִי זוֹכֶרֶת.

עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר

תֵּלְכִי, תִּמְעֲדִי, תָּקוּמִי, תִּרְקְדִי

ינואר 2018