לקוח מתוך סדנאות והרצאות בנושא
תמי קויפמן, עובדת סוציאלית, מנחת קבוצות, מטפלת, מרצה

תקשורת היא החלפת רעיונות, דעות, עובדות או רגשות בין שני אנשים או יותר.
תקשורת היא תהליך שבאמצעותו אנו מבינים אחרים והם מבינים אותנו.
תקשורת היא העברת מסר לזולת כדי לעורר אצלו תגובה מסוימת.
תקשורת היא שימוש במילים ובאותות כדי להעביר מידע ולהתחלק בו.
תקשורת היא התנהגות מילולית או סמלית שבאמצעותה מבקש מעביר המסר להשפיע על מקבל המסר.
תקשורת בינאישית היא תקשורת שיש בה מוען, מישהו שמעביר מסר ויש נמען מישהו שמקבל את המסר.
המוען והנמען מקיימים בינם אינטראקציה
תקשורת בינאישית היא כלי בו כל אחד מאיתנו משתמש בחיי היום יום, באופן רציף.
יש חשיבות רבה לדרך בה אנו מעבירים לזולת את מה שאנו רוצים לומר ולאופן שבו אנו מגיבים לדבריו אלינו.
היכולת לקיים תקשורת בינאישית יעילה וחיובית מאפשרת צמיחה, חיזוק העצמי ומובילה ליצירת מערך יחסים חיובי, מעשיר ומחזק.
אך,
כולנו יודעים כי אין זה קל לקיים תקשורת שלא יהיו בה מחסומים.
מחסומי תקשורת הם כל אותם מצבים שגורמים לנו לפגיעה, לעלבונות, לכאב לתחושה רעה.
מחסומי תקשורת הם מצבים שגורמים לנו להיכנס חזרה לתוך השריון שלנו, להגן על עצמנו ולפעמים גם לפגוע ולהשיב מלחמה.

מחסומי תקשורת מרכזיים

שיפוטיות – אני שופט את הדברים עוד לפני שהקשבתי לתוכן.
חלימה בהקיץ –  אני לא באמת מתרכז במה שנאמר.
הזדהות – אני משליך את החוויות של הדובר על עצמי.
נטייה לפייסנות, נטייה לווכחנות –  אני נוטה להסכים כי אני וותרן ופייסן או לחילופין, כל הזמן אומר ההפך.
הצורך להיות צודק – לא משנה מה נאמר אני צריך להיות צודק תמיד.
חינוך האחר – לא מקשיב לדברים אלא מחפש לתת עצות. המחנך, "יודע כל"
השוואה – אני עסוק בלהשוות את עצמי לאדם שמדבר.
רגשות פנימיים שלנו ש"מתערבבים" עם הדובר ומשפיעים על ההבנה ובעקבות זאת על התגובה שלנו.
קריאת מחשבות – אני מנסה לנחש מה יגיד האדם האחר או מה הוא באמת מתכוון להגיד ואני לא באמת פנוי להקשבה.
תכנון תגובה – אני עסוק במה אני אענה לדובר ולא מקשיב.
הנחות מוקדמות וסינון, השמטה וסילוף – אני מתמקד רק במה שמחזק את ההנחות המוקדמות שלי ומסנן את השאר – אני שומע מה שאני רוצה לשמוע ומגיב בהתאם.
הצפה – ה"מיכל" שלנו מלא ואנחנו לא יכולים לקבל את המסר ולקלוט אותו כראוי.
אי קבלה – התעלמות ודחייה של מידע שסותר את השקפותיי – ביטול הדובר, תפיסות ודעה קדומה לגבי הדובר או לגבי המסר.
"רעשים" – גורמים מפריעים לתקשורת שהופכים אותה ללא מובנת, מבלבלת, מעורפלת. החל מרעשים קונקרטיים ועד "רעשים" סימבוליים.
"שמעתי ש…" – מספר השומעים משנה את המסר, ככל שמספר השומעים גדל כך יש סיכוי שהמסר ישובש. מסתמך על דברים ששמעתי ומסיק מסקנות.

האם אתה מזהה את עצמך?

העריכו את מיומנויות התקשורת שלכם

בכל אחד מהסעיפים הבאים, העריכו את נקודות החוזק שלכם על ידי מתן ציון בין 1 (נמוך) ל 5 (גבוה).
1.    אף פעם לא   2. לעיתים רחוקות    3. לפעמים    4. לרוב    5. תמיד
•    אני מקשיב טוב ורק לעיתים אני מפספס את מה שאחרים אומרים לי
•    קל לי להבין תקשורת לא מילולית של אחרים
•    אני יכול לנהל סכסוכים עם אחרים בלי יותר מידי קשיים
•    אני מוצא את המילים המתאימות להביע את עצמי
•    אני בודק עם האדם האחר כדי לוודא שהוא הבין אותי היטב
•    אני חולק את המחשבות והחוויות שלי בנסיבות המתאימות
•    כשאני טועה אני לא חושש להודות בזה
•    אני נוטה לקלוט איך אנשים מרגישים
•    אני מנסה להשקיע מאמץ על מנת להבין את נקודת המבט של האדם האחר
•    אני משקיע מאמץ לא לאפשר לרגשות השליליים שלי להפריע בשיחה חשובה
•    נוח לי להביע את הדעות שלי
•    אני משתדל להחמיא לאחרים כשהם עושים משהו שמוצא חן בעיני
•    כשנראה לי שפגעתי ברגשותיו של מישהו אני מתנצל
•    אני מנסה לא להיכנס למגננה כשמבקרים אותי
•    אני בודק עם אחרים כדי לוודא שהבינו אותי נכון
•    אני מנסה לא להפריע כשמישהו אחר מדבר
•    אני מביע התעניינות בדבריהם של אנשים אחרים באמצעות הערות והבעות פנים
•    כשאני לא מבין שאלה או רעיון אני מבקש הסברים נוספים
•    אני מסתכל על אנשים כשהם מדברים
•    אני מסוגל לייצג את האינטרסים שלי בעצמי
•    אני מביע את הדעות שלי באופן ישיר אבל לא בתקיפות
•    אני מסיק מסקנות לפני שהאדם השני סיים את דבריו
•    לא קשה לי לבקש מאנשים לעשות דברים בשבילי

האם אתה שבע רצון מהתוצאות?, האם מצאת מקום לשיפור? האם זה חשוב לך?
האם אתה יודע כיצד לעשות זאת?
התגברות על מחסומי תקשורת
סודות ההקשבה:
מעבר מ"הקשבה" ל"הקשבה פעילה"

הקשבה היא השלב הראשון בתהליך התקשורת הבינאישית.
הקשבה היא תהליך המתכוון להבין מישהו, ללמוד משהו, להבין ולתמוך.
הקשבה פעילה היא יכולת חשובה שכוללת הכלה והפנמה של אותם הדברים שהצד השני אומר, כוללת את למידת הדברים, הבנתם והפגנת הקשר אליהם בשיחה.

הקשבה פעילה –  איך עושים את זה?

  • "התכונן" להקשיב – הסתגלות לעולמו של הקולט, מוכנות נפשית לקשב.
  • גלה עניין – מצא דרכים בהן המסר יהיה משמעותי לגביך.
  • שמור על "ראש פתוח" – דעה קדומה והנחות מוקדמות "סוגרות" סיכוי להקשבה פתוחה.
  • מנע "הפרעות" – כמו: הסחות דעת, ריכוז נמוך, צור "סביבת הקשבה" טובה.
  • חזור מחדש על רעיונות שהושמעו על ידי הדובר השתמש במשוב – עליך להבטיח קבלת מסר חוזר מהקולט וממנו תוכל ללמוד עד כמה הבין.
  • שאל שאלות הבהרה, אימות או שיקוף.
  • הקשב עם כל הגוף השתמש בתקשורת פנים-אל-פנים, השתמש בערוצים שונים, עשה שימוש נכון בשפת הגוף, היה מודע לאיתותים שאינם מילוליים.
  • אל תפסיק את הדובר.
  • התאם את הפעולות למלה, המנע ממסרים כפולים ומבלבלים. – צור אמינות.
  • נהל את רגשותיך – שליטה בתגובות רגשיות מסייעת להשאיר את ערוץ התקשורת פתוח.

 

דע את עצמך
סגנונות תקשורת

סגנון תקשורת "משימתי":

נוטים להיות פעילים, עצמאיים, שאפתנים ומציגים חזות של בטחון עצמי. נוקטים יוזמה עם אחרים באופן אישי וקבוצתי ונהנים "לנצח על התזמורת", בעשיית דברים, אשר בד"כ הם עושים תוך גישת "לקיחת פיקוד". עסקם להבחין ב: מי, מה, היכן ואיך בכל מצב נתון.
הם בדרך כלל בעלי רצון חזק וכוחניים, ונכונים להתעמת עם אחרים ביחס לרעיונותיהם וגישותיהם. בד"כ מחליטים במהירות ובתדירות גבוהה, אשר יוצרת את תחושת היעילות ואולי המידיות.
למשימתי קשה להפגין רגשות.
בהעדיפם סדר וארגון, המשימתיים יכולים להשליט סדר מתוך מהומה בקלות ובטבעיות. הם אוהבים להיות אחראיים באופן מלא למצב ועלולים להתרעם ולהתנגד שלאחרים יהיה הכוח מעליהם.
השאיפה לתוצאות מושלמות של המשימה מצד אחרים, לא פעם הופכת  להתנהגות הנתפסת כמרגיזה ושתלטנית
הם רוצים לנהל את כל חלקי חייהם. בד"כ משימתיים הם דיקנים ומקיימים את הסכמיהם כאילו הם "נדרים קדושים". אנשים מסוג זה יעדיפו להתמקד בתוצר מקסימאלי מאשר בקשרי אנוש, ועלולים למצוא עצמם "לבד בצמרת".
סגנון תקשורת "מנתח":
נוטים לגשת למצבים בסגנון "פתירת בעיות". נוטים יותר לרעיונות ומושגים, מאשר ליחסים ותחושות. הם מעדיפים לימוד והרהור, על פעולה מיידית ויוצרים רושם מחושב ואפילו מהוסס. הם נוטים להיות "השפעה מייצבת" בקבוצה, בדרכם המרוסנת, ובפעולתם ללא השערות והנחות, במתכוון, ובחוסר תוקפנות.
בד"כ הם ממתינים לאחרים שיפנו אליהם, מאשר ליזום הצגת דעתם.
אופייני להם לרצות לאסוף הרבה נתונים, דעות ועובדות לפני בצוע החלטה כל שהיא. הם נפלאים ב-"חרטת קניות", בגלל שהם ימשיכו לאסוף מידע עניני אפילו לאחר שההחלטה התבצעה. תפקיד ה-"מתייעץ עם אחרים" מתאים לרצינותם ולנוהגם הדקדקני. אחרים יכולים להתרשם מהם כ- "אקדמאים", "תאורטיקנים" וכמתייחסים לעצמם ברצינות מרובה. לעיתים הנטייה לניתוח יתר של מצבים, מוביל אנשים אלו לתחושת אי נוחות ועצבנות בסיטואציות חברתיות. ההימנעות ממצבי עימות, גורמת לתפיסתם כבלתי רגישים, חסומים, וחסרי עמוד שדרה.
הם יכולים קרוב לודאי להיות אפקטיביים יותר, אם ילמדו להיות פחות רציניים, להשתחרר ולהנות יותר.

סגנון תקשורת "מקדם":

נוטים להיות מעורבים עם אנשים במצבים המשתנים בתדירות גבוהה ובמהירות. בד"כ אוהבים פעילויות מלהיבות. כיון שאינם נוטים לניתוח מפורט, הם יכולים לעשות הכללות בקלות ללא מידע עובדתי מספק והם נוטים להגזמה. הם בד"כ מגרים אנשים להתחבר עימם, הם חברותיים, מלאי חיים, מקדמים, אוהבים הנאות ויחפשו אנשים האוהבים "לשחק" ולהיות ספונטניים.
בגלל טבעם הדרמטי במקצת, עשויים לחשוב בקול רם, בדרך המשכנעת אחרים לגבי עמדה מסוימת או פעולה מסוימת, ומיד לפנות לרעיונות אחרים ולפעולות אחרות. התנהגות זו עלולה להיקלט כ"חוסר יציבות" או כאנוכיות. בד"כ חסרי עניין בפרטים ועלולים לנוע בתדירות גבוהה מידי קדימה, בטרם השלמת המשימה. הם עלולים לקפוץ למסקנות על בסיס של אינטואיציה או ניחוש.

סגנון תקשורת "תומך":

נתפשים כנינוחים, חביבים, מנסים להפחית כל סכסוך בין אישי. מניחים בד"כ לאחרים ליזום במצבים חברתיים. קשה להם לסרב לבקשה בגלל שהם רוצים להיות לעזר, גם אם עליהם לכופף את הרצון האישי שלהם לבקשה. גישתם המבינה לאנשים אינה מאיימת וקל להיות עימם. בד"כ תומכים.
כיוון שבד"כ אינם אנשים תחרותיים, הם אינם כופים עצמם על אחרים או מנסים לשכנע אחרים בנקודת השקפתם. נוטים להיות דאוגים יותר לרגשות ויחסים עם אחרים מאשר להגיון ולמשימה. מאוד אינטואיטיביים.
הם מקשיבים טובים אשר יקדישו מזמנם לאנשים, על מנת שירגישו הקלה ויחושו בהכרה. מקבלים סגנונות רבים של אנשים, באופן חלקי בגלל הצורך שלהם להיות חביבים על אחרים. יחפשו יחסים קרובים חמים ומאריכי ימים.

סגנונות תקשורת: על פסיביות, אגרסיביות ואסרטיביות

אסרטיביות

היא התנהגות תקשורת בינאישית המאפשרת לנו להביע את הצרכים, הרצונות והבקשות שלנו, מבלי לפגוע ברגשות הזולת. אנשים רבים חוששים להיות אסרטיביים, כי הם מבלבלים אסרטיביות עם אגרסיביות – שזה כמובן, לא אותו דבר.
זכותינו להתבטא, להביע את צרכינו, רצונותינו ורגשותינו באופן ישיר, וגם להרגיש טוב עם זה, בלבד שאנחנו לא פוגעים בזכויותיהם של אחרים. בדיוק כפי שיש דרכים לשכנע, או אפילו לנהל ויכוח מתורבת שמעניין ומהנה לשני הצדדים, ניתן לעמוד על שלך ולהשיג את המטרות שלך, מבלי לגרום לצד השני להרגיש שלא מכבדים אותו. אפילו שיחות תוכחה, ביקורת או להעמיד אדם על טעותו הם דברים שיש דרך מכובדת לעשות אותם. זהו בדיוק הדבר שתורת האסרטיביות מבוססת עליו.
בכדי להבין זאת לעומק, נדגים סגנונות תקשורת שאינם מקיימים את העקרונות האלה:

פסיביות

(הגדרה מילונית- סביל, נפעל, מקבל פעולה, שנעשית עליו פעולה, נטול יוזמה, לא פעיל, חסר מרץ, אדיש, כנוע) פסיביות, היא בעצם היעדר ביטוי של הרצונות והצרכים שלנו.
לדוגמה- התבקשת לעשות משהו שאתה ממש לא רוצה לעשות, ומחוסר ברירה אתה עושה זאת בלי להגיב, כשכולך מלא טינה על כך. לא לדעת כיצד להתנגד לרצונות של אחרים (ולא רק לעכב את הרצון שלך) זה דבר נוראי. אנשים כאלה, יכולים להיעזר במיומנויות אסרטיביות מאוד, כי כך הם ילמדו לשלוט בעצמם על החיים שלהם (במקום שאחרים יעשו זאת), מבלי לאבד חברים, לוותר על יחסי אנוש טובים או לעורר כעס.
•           אדם פסיבי פועל ללא לקיחת יוזמה וללא העזה – סחף עם הזרם.
•           אדם פסיבי מרגיש- חלש, חסר כוח, נשלט,"עוד בורג במערכת".
•           מי שמתקשר עם אדם פסיבי מרגיש- כובש, עליונות, שליטה, ביטחון עצמי, כוח.
•           אדם פסיבי "מרוויח" מהסביבה- מעט מאוד, באופן קבוע.

אגרסיביות

הגדרה מילונית- תוקפנות, תקיפה, התגרות, נטייה לתקוף, אלימות, שימוש בכוח הזרוע.
זו פריצת הגבולות ופגיעה בזכויותיהם של אחרים, התנהגות חסרת כבוד, גסה וחסרת תרבות.
לדוגמה- תגובה אגרסיבית לבקשה בלתי רצויה: "נראה לך, מי אתה שתגיד לי לעשות משהו!". אנשים כאלה לרוב מחליטים לבד מה הם רוצים לעשות ועושים זאת. אבל, הם משלמים על כך מחיר חברתי כבד: נחשבים ללא נעימים, מאבדים חברים, נמצאים בהרבה קונפליקטים וחיים בעוינות עם הסביבה ועם עצמם. לפעמים זה עניין של מזג (ואז טיפול ביופידבק יכול לעזור) ולפעמים זה היעדר סגנונות תקשורת חלופיים, או הנחה שגויה שרק זעזוע או אלימות מניעים אחרים. במקרה כזה, טיפול קוגנטיבי או אימון אישי יכולים לעזור, וכמו כן האפשרות לרכוש כלים חברתיים אחרים, שמחד עוצמתיים ומשפיעים מאוד, ומאידך נטולי החסרונות והנזקים הכבדים של התנהגות אגרסיבית. אסרטיביות נכונה היא כלי כזה למשל.
•           אדם אגרסיבי משיג מטרתו בעזרת – פחד, עוינות, עצבים, ניצול, השפלה, בריונות.
•           אדם אגרסיבי מרגיש- מתוח, עצבני, חרד, לחוץ ועוין.
•           מי שמתקשר עם אדם אגרסיבי מרגיש- כעס, שנאה, קורבן, השפלה, ניקור, עוינות, יצר נקמה.
•           אדם אגרסיבי "מרוויח" מהסביבה – המון לזמן קצר, ללא שום המשך שיתוף פעולה.

פסיבית-אגרסיבית

זו צייתנות ופסיביות מול אחרים, והתמודדות עם התסכול הנובע מכך על ידי פגיעה בזכויותיהם מאחרי גבם, שימוש במניפולציות והענשה.
לדוגמה- תגובה פסיבית-אגרסיבית לבקשה בלתי רצויה, היא לציית לבקשה בלי יכולת להתנגד, אך לבצע אותה באופן שגוי ואף הורסני בכוונה – ובכך "להתנקם" על הבקשה הלא רצויה. בן אדם שחש תסכול וכעס, במידה והוא מתקשה להתגבר עליו או לעדן אותו, בד"כ מחפש לאן להפנות אותו. יש כאלה שמשתפים בלהט את חבריהם במתרחש, יש כאלה שמוציאים כעס ותוקפים אחרים (אגרסיביות), יש כאלה שמאשימים את עצמם ומפנים כעס פנימה, ויש גם פסיביים-אגרסיביים. אלו הם האנשים שמרגישים דחף לתקוף, אבל לא מסוגלים להתעמת עם האדם שמולם, ועל כן הם מפנים את הכעס שלהם כלפי המשימות, מחבלים בהן בכוונה או עושים אותן בצורה מוחצנת ומעוצבנת. התנהגות כזו נתפסת כמוזרה ולא מובנת.

אסרטיביות

הגדרה מילונית- דעתן, הנוהג באסרטיביות, עומד על דעתו, החלטי, בטוח בעצמו, עומד על זכויותיו, תקיף בדעתו, מביע את רגשותיו החיוביים והשליליים בצורה כנה וישירה. זו הצבת גבול ברור לעצמך- "אני תמיד מביע את עצמי, ועומד על זכויותיי מבלי לפגוע בזכויותיהם של אחרים ובכבודם".
לדוגמה- אחת התגובות האסרטיבית לבקשה בלתי רצויה: "אני מבין את חשיבות הבקשה, אך אני נאלץ לוותר עליה".
•           אדם אסרטיבי משיג מטרתו ע"י – תקשורת ישירה, ביטוי עצמי וכנות.
•           אדם אסרטיבי מרגיש- טוב עם עצמו ועם הסיטואציה, שלם, כנה ובטוח בעצמו.
•           הבא במגע עם אדם אסרטיבי מרגיש- נוחות, נועם, טוב לגבי מעביר המסר, תקשורת נכונה, כנות.
•           אדם אסרטיבי "מרוויח" מהסביבה – הרבה, על בסיס קבוע.

האם את/ה מזהה את עצמך? אם כך, מהו סגנון התקשורת שלך?
 
סודות התקשורת
   תקשורת חד סטרית ודו סטרית

הממצאים הנוגעים לדפוסי תקשורת חד סטרית ותקשורת דו סטרית מלמדים כי:

תקשורת חד סטרית היא:

•           מהירה ומסודרת.

•           פחות מדויקת.

•           נעימה יותר למעביר המסר.

•           מתסכלת יותר לקולט המסר.

•           מעבירה אחריות לקולט המסר.

•           מתייחסת לכל קולטי המסר כאילו הם בעלי אותה יכולת קליטה.

•           גורמת למעביר המסר, שאינו מקבל משוב, לפרש את המצב על פי הבנתו.

•           מאלצת את קולט המסר להיות מרוכז מאד.

השימוש בתקשורת חד סטרית מאפשר:

•           שמירה על סדר וסמכות.

•           העברת מסרים פשוטים ותמציתיים.

•           לזרז תהליכי תקשורת.

•           לשמור על דו משמעות, בלבול, הבנה חלקית של הקולט, שיכולה לסייע לדובר.

תקשורת דו סטרית היא:

•           איטית ופחות מסודרת.

•           פחות מדוייקת.

•           נעימה יותר לקולט המסר.

•           פחות נעימה למעביר המסר: הוא חשוף לביקורת, ל"רעשים".

•           מטילה אחריות על קולט המסר: לברר, ועל מעביר המסר: להבהיר.

•           מאלצת את מעביר המסר להתאים את עצמו גם אם לא מתאים לו קצב העברת המסרים.

•           מאפשרת לקולטי המסר לקבל מידע נוסף דרך הדיאלוג המתפתח.

השימוש בתקשורת דו סטרית מאפשר:

•           לשפר דיוק בהבנה, על כל הדקויות.

•           להגדיל מעורבות ושותפות.

•           ליצור קרבה.

 

האם את/ה נוטה להעדיף תקשורת חד סיטרית או שאת/ה מעדיפ/ה תקשורת דו סיטרית?

האם אתה שבע רצון מההתנהלות שלך?

אם אינך שבע רצון מה ביכולתך לעשות כדי לשנות זאת?

סודות התקשורת

"מסר אני", "מסר אתה"

 

מסר אני, מסר אתה, הינו כלי המקדם תקשורת בינאישית ומסייע להתמודד עם מחסומי תקשורת המתעוררים במצבי קונפליקט.

"מסר אני" הוא מסר הממוקד בי ובמה שהמצב גרם לי, ו"מסר אתה" ממוקד במקשיב ובמה שהוא עשה.

עקרונות הפעולה

מסר "אתה":

* צד אחד מאשים את הצד האחר, מבקר אותו ומטיל עליו אחריות. ( אתה לא חושב עלי, ולא על הילדים, אתה מבטל אותי…)

* צד אחד מייחס לצד האחר קווי אופי, נותן לו "כותרות" ומתייג אותו (אתה עצלן, את שקרנית, אתה מעדיף לעזור לאחרים יותר מאשר לעזור לי)

* צד אחד עושה הכללות לגבי עברו של הצד האחר (תמיד אתה מאחר, מאז ומתמיד האמנת שאני לא שווה).

מסרי "אתה" אינם מאפשרים הקשבה, הבנה, למידה ושינוי. הם חוסמים!

דוגמה: "את כל כך לא אחראית! אף פעם לא מגיעה בזמן! תמיד כולם צריכים לחכות לך!"

"ברגע שאני מבקשת ממך משהו, אתה נסגר, מעדיף להתעלם ממני, אדיש שכמוך!"

מסר "אני":

* הדובר מתאר מה הוא מרגיש ביחס להתנהגות של המקשיב. (הרגשתי בדידות ועצב כאשר אתה לא הגעת לפגישה שלנו כי קיוויתי שנוכל לדבר.., הייתי חסר אונים כשלא עזרת לי אתמול עם הילדים כי אני רואה בנו שותפים ומאמינה בשותפות שלנו….)

* הדובר מתרכז בעצמו ולא במקשיב.

* הדובר מדווח מה הוא מרגיש בלי להאשים ובלי לשפוט.

נוסחת המסר:

אני מרגיש/ה (תיאור הרגש) כשאת/ה (תיאור ההתנהגות של המקשיב ללא הכללה), כי (הסבר למה התנהגות הצד האחר גורמת).

יעזור לי, אם ….(תיאור ההתנהגות הרצויה).

דוגמה: "קשה לי, כשאתה מגיע הביתה באיחור, כי זה מפריע לי, לך ולילדים לעבור ערב שקט. יעזור לי, אם תגיע הביתה בזמן".

השלב הבא בתקשורת אחרי למידה  ואימון במסר "האני",  יהיה העמדת גבולות אישיים  ויעילים תוך שימוש במסר " אני" בדרך אסרטיבית ומכבדת את הדובר ואת האחר. הדובר יאמר מה הוא עושה באמצעות  " מסר אני" ולא מה על האחר לעשות באמצעות "במסר אתה" –  סוג תקשורת ההולמת ראיית האחר, התחשבות בו, והימנעות מתוקפנות, שיפוטיות מכלילה ועוינות

 

"מסר אני" ניתן לתרגול וללמידה והפנמתו כדרך להעביר מסר מכבד, לא אלים ומשתף מקדמת דיאלוג פתוח ויעיל

ומה עם תקשורת בלתי מילולית?

על כך במאמר הקרוב

תגובה אחת

  1. AQuergobreerry הגב

השארת תגובה