כתבה: תמי קויפמן , עו'ס, מטפלת משפחתית ואישית, מדריכה

                       מנהלת סניף "אנוש" חולון

מהו משבר?

הגדרה "פיזיקאלית" מתארת משבר כהפרת האיזון של הפרט או משפחתו כאשר יכולות ההתמודדות הקיימות מוצפות ע"י גירוי חזק מהן.

הפרה זו יוצרת שינוי המתבטא בירידה בתפקוד, מלווה בסימנים במישור הפיזי, קוגניטיבי, רגשי והתנהגותי.

סימנים מובהקים של משבר:

עליה במתח ובחרדה. התעלמות ממידע, סירוב להיעזר במערכות תמיכה, הצמדות לפתרון אחד – תחושה של אין מוצא וסוף הדרך. במצבים אלו לעיתים האדם מנסה למצוא פתרונות ולפתור את הבעיה העומדת לפניו. אם הניסיונות מספקים מענה הולם מסתיימת תחושת החירום אך במידה וניסיונות אלו נכשלים הרי שנבנית תחושת חוסר אונים, בדידות, פחד, ייאוש , כעס, פאניקה, חוסר שליטה והלם. לעיתים עובר האדם לפעילות יתר אך ללא יכולת לקבל החלטות ולעיתים נמצא במצב של הלם ושיתוק, אפטיה והאטה. במישור הפיזי ניתן למנות תופעות של ירידה בפעילות הגופנית, קושי בשינה, חוסר תיאבון, לחץ דם גבוה, תחושת חולי, בכי ותשישות. הסימנים יכולים לנוע בכל הטווח החל מדיכאון וניסיונות לפגיעה עצמית ועד פעילות יתר ואלימות.

הפגיעה יכולה להיות מצב זמני או מצב מתמשך.

מתי מתפתח משבר ומי חשוף למשבר?

משבר מתפתח בעקבות אבדן או אבדן מאיים או אתגר. חלק נוסף מהגדרת המשבר הוא התפיסה האישית של חוסר פתרון וחוסר מוצא.

אדם שבהיסטוריה האישית שלו מספר אירועים משבריים שלא נפתרו באופן יעיל חשוף יותר להיווצרותו של משבר חדש. אוכלוסיה שחשופה למשבר: עולים חדשים, משתמשים בסמים ואלכוהול, מובטלים, אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה.

הסיכון למשבר עולה כאשר האדם נחשף למספר גורמים מעוררי דחק בו זמנית.

היבט נוסף של המשבר: היותו נקודת מפנה לצמיחה וגילוי כוחות חדשים וקיימים.

בסינית המילה משבר מורכבת משני סימנים : הראשון ווי משמעותו סכנה קריטית והשני ג'י משמעותו הזדמנות לשינוי.

בפרוץ משבר חלק מהאנשים יוצאים ממנו מחוזקים וחלקם נחלשים.

לפיכך, המשבר מתפתח לא בגלל האירוע הקשה אלא בגלל משמעותו של אותו אירוע לאדם או במילים אחרות המשבר הוא תוצאה של התגובה לאירוע המלחיץ ולא של האירוע עצמו.

דוגמאות למצב שיכול להתפתח למצב משברי: כניסה לגן, לבית הספר, לצבא, הגירה, נישואין, לידת ילד ראשון, פרישה מעבודה, פרוץ מחלה, אבדן, פרידה, החלפת מקום עבודה, מעבר דירה, שחרור מהצבא.

הבנת המשבר – מודל ה – -DOUBLE A.B.C.X

ננסה להבין את מרכיבי המשבר ולבחון את עצמנו דרכם באמצעות מודל ה – a.b.c.x.

פטרסון ומקובין ואחריהם היל, פיתחו מודל שמציע דרך להבנת תהליך התמודדות והסתגלות של משפחה או פרט, המופיע בעקבות אירוע לחץ.

להלן המודל:

מצב לחץ אישי / משפחתי

אירוע חיים בעל משמעות רגשית ופיזית המשנה את מעמדו, מצבו ומקומו של האדם בחייו ואת מצבה של המשפחה כמערכת.

מצב לחץ עלול להתפתח למצב משברי אם האדם/ המשפחה מרגישים כי אינם יכולים להתמודד עם השינויים המתרחשים.

מודל ה – A.B.C.X מנסה לענות על השאלה האם גורם הלחץ יהפוך למשבר?

התשובה: תלוי באינטראקציה בין מספר גורמים:

– האירוע

– משאבים זמינים להתמודדות עם האירוע.

– תפיסת האדם / המשפחה את האירוע ואת המשאבים.

האינטראקציה בין שלושת הגורמים קובעת את ה –

   X – תגובת האדם / המשפחה הנעה על רצף מהתמודדות             תקינה עד למשבר.

DOUBLE A.B.C.X

משפר את מודל A.B.C.X בכך שלוקח בחשבון את השפעת מימד הזמן: לחצים מצטברים, לחצים משתנים, משאבים נוספים או נגרעים, השתנות התפיסה. בהתאם לשינויים משתנה גם אופן ואיכות ההתמודדות.

– איפיוני האירוע המלחיץ

–        עוצמת האירוע

–        מידת הפתאומיות של האירוע

–        המוגבלויות הנובעות מהאירוע

–        היקף השינויים הנובעים מהאירוע

–        רמת האיום ואופי האיום הנובע מהאירוע

–        מה האדם / המשפחה מאבדת כתוצאה מהאירוע

–        מה העומס העתיד ליפול על האדם / המשפחה

A.A דרישות מצטברות

– האירוע והקשיים הכרוכים בו לאורך זמן

– מעברים נורמטיביים

– לחצים אישיים / משפחתיים קודמים

– דרישות מצביות

– תוצאות קודמות של הפרט / המשפחה להתמודד

B – משאבים – אישיים, משפחתיים, קהילתיים

משאבים אישיים

אינטליגנציה מולדת, ידע וכישורים, אפיוני אישיות, בריאות רגשית ופיזית, תחושת שליטה, הערכה עצמית.

אפיוני אישיות – למשל אופטימיות או פסימיות, היכולת לקחת סיכונים, חוש הומור

תחושת השליטה וההערכה העצמית הם שני המשאבים החשובים ביותר להתמודדות מוצלחת. עם זאת הם המאוימים ביותר כאשר הצטברות הדרישות גדולה מידי.

משאבי המערכת המשפחתית

משאבים פיזיים: יציבות כלכלית, תנאי מחיה סבירים, נגישות גיאוגרפית לשירותים.

משאבים תפקודיים: חלוקת תפקידים ברורה ויעילה, חוקים, גבולות ברורים, סדר וארגון, הרגלים קבועים, גמישות ויכולת הסתגלות, יכולת פתרון בעיות, תקשורת ישירה וברורה.

מדובר בארגון משפחתי הכולל הסכמה, בהירות ועקביות לגבי תפקיד המשפחה, מבנה, חוקים מנהיגות הורית משותפת וגבולות בינדוריים ברורים.

לגבי התקשורת – מדובר בתקשורת בהירה משימתית ורגשית והלימה בין המסר במישור המילולי והלא מילולי.

משאבים ערכיים ורגשיים: תחושת לכידות, אמון, הערכה, תמיכה בין בני המשפחה, העזה.

העזה – תחושה של שליטה בתוצאות אירועי החיים, השקפה הרואה את השינוי כמועיל ומאפשר צמיחה ואוריינטציה אקטיבית כתגובה למצבי לחץ. אסטרטגיה של פתרון בעיות.

משאבים קהילתיים

חברים, שירותי רפואה, בתי ספר, שירותים דתיים, מעסיקים, מדיניות חברתית רחבה.

B.B משאבים מצטברים או נגרעים

השינויים המצטברים במשאבי הפרט, המערכת המשפחתית והגורמים הקהילתיים.

– הערכת הפרט/ המשפחה את הגורם המלחיץ:

הגדרה של הפרט / המשפחה את האירוע, את חומרת המצב המלחיץ, המצוקה והקושי הנלווים אליו. ההערכה עשויה לנוע בטווח מפירוש הלחץ כחסר שליטה ועד קבלת הלחץ כאתגר שיש להתמודד עימו.

קיימות שלוש רמות של הערכה:

1. הערכת גורם הלחץ.

2. הערכת היכולת להתמודד – הערכת המשאבים. היחס בים הדרישות הנובעות מהמצב המלחיץ לבין הכוחות והמשאבים העומדים לרשות הפרט או המשפחה להתמודד.

3. הערכת ה"סכימה" האישית/משפחתית.

במטרה לפרק את ההתמודדות למשימות ברות ביצוע הפרט / המשפחה מבצעים תהליך מתמיד של הערכה ובעקבות כך, בחירת אסטרטגיה מתאימה להתמודדות. אם ההערכה היא שהקושי גדול מהיכולת להתמודד עימו מתפתח חוסר איזון העלול להוביל למתחים, חרדות וקושי בתפקוד.

חוסר במידע ברור לגבי המצב המלחיץ עשוי אף הוא לתרום ללחץ נוסף.

הערכת ה – "סכימה"

הפרט עורך הערכה לגבי המצב בעבר, בהווה והמצב העתידי הצפוי כתוצאה מהלחץ המופיע בחייו. סכימה חזקה משרתת את היכולת להתמודד עם המצב החדש והיא כוללת הסתכלות רחבה , יכולת לשאת שינויים, גמישות וקבלת מציאות גם אם אין היא מושלמת.מתן משמעות חיובית לשינויים הנדרשים בסכימה המשפחתית הוא תהליך חשוב ליציבותה

X – הסתגלות, חוסר הסתגלות ומשברים

הסתגלות – הפרט/ המשפחה עוברים את המצב בקלות יחסית, תוך ביצוע התאמות ושינויים במערכת האישית / המשפחתית.

חוסר הסתגלות ומשבר – הפרט/ המשפחה מתקשים לבצע את השינויים הנדרשים בתפקיד, במטרות, ערכים, העדפות, גבולות ודפוסי תפקוד. הפרט/ המשפחה נקלעים למצב של חוסר ארגון וסדר מתמשכים, חוסר יציבות, פגיעה בתחושת הלכידות והביטחון האישי והמשפחתי.

X כפול

מייצג את אופן ההתמודדות של הפרט / או משפחתו על ציר הזמן ונע על ציר בין הקטבים של הסתגלות אדפטיבית להסתגלות שאינה אדפטיבית.

ההתערבות בזמן משבר

להתערבות במשבר שתי מטרות:

1. הפחתת ההצפה הרגשית והסבל, בכדי למנוע טראומה ככל האפשר.

2. חיזוק האדם במשבר כדי שיוכל לא רק לפתור את הבעיות בהווה, אלא אף להתמודד טוב יותר עם קשיים עתידיים, ע"י פיתוח מנגנוני התמודדות יעילים יותר והגדלת ההסתגלות.

ולמרות שהתערבות במשבר היא בחלקה צורך שלנו כבני אדם, עלינו לזכור את זכויותיו של האדם במשבר. הוא זכאי לבקש שיניחו לו לנפשו ובמקרים אלו יש לוודא שאין סכנה ממשית ומיידית לחייו ואז לסגת תוך השארת הדלת פתוחה.

כאשר אנו נפגשים עם אדם במשבר עלינו לנסות לאסוף אינפורמציה חיונית ולארגן אותה ע"פ הכוון הבא:

מה מטריד את האדם כעת? (זיהוי הבעיה)

מה מחייב התייחסות מיידית? (הערכה לגבי חומרת הבעיה, כולל סיכונים)

מהן סדרי העדיפויות במיקוד הבעיות?

אלו מהבעיות ניתן לפתור באופן מיידי?

מהם המשאבים הנדרשים ומהם המשאבים העומדים לרשותי או לרשותו של האדם במשבר? (שקילת כוחות קיימים ועכשוויים, משאבים זמינים, פעולות אפשריות, דרכי פעולה לפתרונות אפשריים)

יש להימנע מפתרונות קסם ומפתרונות המתאימים לעולמו של "העוזר".

הנחות יסוד (סכמות) והשפעתן על הפתרון

יש לחשוף את הנחות היסוד העומדות בבסיס ההתמודדות של האדם הנמצא במשבר. כמו כן חשוב לא פחות להיות מודע להנחות היסוד של המטפל. הנחות היסוד משפיעות על התפיסה, הרגשות ועל מציאת הפתרונות. הנחות היסוד ניתנות לשינוי, ויחד עימן גם התמודדות של הפרט עם העולם. זה מסביר לנו מדוע אירוע שמתקבל בקלות אצל אדם אחד הופך למשבר עמוק אצל אדם שני.

– על האדם ללמוד מה סייע לו במציאת הפתרון ועליו לנסות לדבוק באותן סכמות חדשות שחשף את עצמו אליהן.

– עליו לקחת אחריות על התפיסות השיפוטיות שאינן "אמת" קבועה אלא מרכיב בחייו שיכול להשתנות בהתאם לצורך.

דוגמאות להנחות יסוד המשפיעות על הפתרון: לבקש עזרה זו חולשה, כמה שיותר יודעים זה יותר גרוע, אם אין אני לי מי לי, שינוי זה מועיל ומקדם, שינוי מערער את החיים, כסף עונה על הכל, העולם אכזר ואנשים לא מבינים אותי.

– במשבר אין טעם להפנות את הכוחות לניסיון לשנות את הגורם, שגרם למשבר, אלא לארגן את ההנחות הפנימיות, ההבנה, התגובה לאותו גורם. (מ "למה זה קרה לי?" ל"מה זה עורר אצלי?")

המודל של פטרסון, מקובין והיל נותן מפה אבחנתית של התמודדות הפרט / המשפחה. יכולתו לנבא את יכולת הפרט ,המשפחה להתמודד על הרצף מהסתגלות טובה למצב של חוסר הסתגלות. כן מאפשר למקד את מקור הקושי: במשאבים: מודעות למשאבים קיימים, משאבים חסרים, סדר עדיפויות, גיוס משאבים. בתפיסה: שינוי תפיסה, נוקשות חשיבתית.

המודל מאפשר התבוננות על ציר הזמן ומאפשר למידתה התפתחותן של התנהגויות אישיות ומשפחתיות. כמו כן מתייחס המודל לנורמות וייחוסים תרבותיים.

שלב ב'

כדי לבחון את המודל באופן מעשי נבקש מתנדב מהקהל שיהיה מוכן לספר על אירוע לחץ שהתפתח למצב משברי או לחילופין למצב שהיתה בו הסתגלות טובה.

ננתח את המקרה ע"פ המודל שלפנינו תוך מציאת אלטרנטיבות במקרה של תקיעות וחיזוק תפיסות ופעולות מקדמות.

השארת תגובה